הקשר ההיסטורי
יצחק לייב (י.ל.) גולדברג , שכונה "הנדיב הלא ידוע", יצחק לייב גולדברג היה מאוהבי הציונות הגדולים בשנות ה-30.
גולדברג הרבה להגיע מליטא לביקורים בארץ יחד עם אחיו הצעיר, בוריס -"התאומים הרוסיים", כפי שכונו בתנועה הציונית. בכל ביקור רכש גולדברג שטחים בארץ, לטובת גאולת הקרקעות וטיפוח התרבות הארצישראלית . ב-1918, חדור רוח יזמות, רכש גולדברג מן הטמפלרים את הקרקע של בית הבאר בה ממוקם היום מרחב החדשנות, והקים בה פרדס ובית אריזה.
מתחם בית הבאר
בית הבאר ע"ש יצחק גולדברג הוקם במחצית השנייה של המאה ה-19 בכדי להשקות את הפרדסים הסמוכים שהיו בבעלות הגרמני הטמפלרי- ג'והן קאפוס.
על ניהול המקום הופקד שמואל טולקובסקי, חתנו של גולדברג.
המקום היווה סמל ומופת לחדשנות חקלאית. בפרדס הונהגו שיטות עבודה וניהול חדשניות כגון מספור עצים, שינוע באמצעות קרוניות ממונעות, חדרי מיון ממוכנים ושכר גבוה לעובדים; תנאים שהובילו לכך שתנובת הפרי הייתה הגבוהה בארץ. זני התפוזים בפרדס גולדברג, "הלורד" זכו להצלחה ולפרסים על איכותם והחדשנות בייצורם.
בשנת 1935, במלאת לגולדברג 75 שנה , בירך אותו ראש העיר הראשון של תל אביב יפו, מאיר דיזנגוף:
"רבים הם המוסדות והמפעלים בעירנו ובארץ כולה שהיו מטים לנפול לולא ידך הנדיבה, אשר באה לעזרתם ועל פי רוב בסתר, בעילום שם, כדרך האצילים ממדרגה רמה, אשר מעשיהם עצמם הוא גמולם".
בהמשך אותה שנה נפטר גולדברג ונקבר בבית הקברות טרומפלדור בעיר, לצד חברו הטוב ח.נ. ביאליק. בצוואתו הוריש גולדברג את שטח הפרדס ובית הבאר לטובת שימורם כאבן שואבת ללימוד ולניסויי חקלאות.
נתונים כלליים
בית הבאר ע״ש יצחק גולדברג הוקם במחצית השנייה של המאה ה-19 בכדי להשקות את הפרדסים הסמוכים שהיו בבעלות הגרמני הטמפלרי – ג׳והן קאפוס.
בשנת 1918 גולדברג בונה את אדמת בית הבאר.
מתחם בית הבאר בשטח של כ-310 מ״ר כולל אלמנטים מסורתיים ובהם: באר אנטילית, סביל, בריכות לאגירת מים – בריכה עליונה ובריכה תחתונה, חומה היקפית ו-2 שערים, מבנה משק, בית אריזה, שרידי תעלות השקיה (מחוץ למתחם).
בשנת 1935 תרם גולדברג את השטח לעיריית ת"א-יפו ובתמורה ביקש כי יובטח לו שהשטח ישמש כמרחב למידה וחינוך חקלאי.
מרחב החדשנות לחקלאות אורבנית "פרדס גולדברג", מגלם את הרצון למלא את צוואתו הרוחנית של גולדברג: להוות מתחם חדשני שיעודד יזמות, יצירתיות, למידה משותפת ועיסוק בטכנולוגיות של חקלאות אורבנית, תוך יישום ההשפעה החברתית, הסביבתית והכלכלית של החקלאות וקידום ערכיה.